אבחון פסיכודיאגנוסטי (אבחון רגשי) הוא אבחון אשר נותן תמונה מעמיקה על העולם הפנימי של המאובחן. הוא מלמד אותנו על התכנים המעסיקים את המאובחן, על כוחותיו, על מוקדי הקושי, על דפוסי היחסים הבין אישיים, על התפיסה העצמית, על הדפוסים הרגשיים ועל דפוסי החשיבה. האבחון מועבר על ידי פסיכולוגים קליניים.
האבחון מורכב ממספר מבחנים שונים, כולם מבחנים הנפוצים מאד בשימוש לצורך הערכה, ואשר יש להם דרך ניתוח מקובלת. באופן כללי ניתן לחלק את המבחנים לשלושה סוגים מרכזיים:
מבחנים אלה הינם החלק המרכזי של האבחון. הם כוללים מספר מבחנים שונים (מבחן ציורים, מבחן TAT/CAT ומבחן הרורשך) בהם מוצג למאובחן גירוי עמום, והוא נדרש לצייר, לתת תגובות שונות או לספר סיפורים. במפגש עם גירויים עמומים אלה הנבדק משליך מעולמו הפנימי, וכך אנו יכולים לעמוד על התכנים המעסיקים אותו ועל דפוסי ההתמודדות הרגשיים, החשיבתיים והבין אישיים שלו.
אלו הם שאלונים המועברים בהתאם לצורך, בהם מתייחס המאובחן להיגדים בתחומים שונים (דיכאון, חרדה, הפרעת קשב וריכוז וכד'). במידה ומדובר בילד או נער, השאלונים מועברים גם להורים וגם לצוות החינוכי (גננת, מורה).
המבחן אחד הינו מבחן העתקת צורות (בנדר), אשר נותן מידע על תהליכי התפיסה, הזיכרון והבשלות החזותית – תנועתית, וכן על האופן בו הם מושפעים מתהליכים רגשיים. מבחן נוסף הינו מבחן אינטליגנציה, אשר מלמד אותנו על רמת התפקוד האינטלקטואלי של המאובחן, כמו גם על האופן בו הוא מתמודד עם משימות מסוג זה. המבחן גם מסייע בקבלת אינדיקציה ראשונית לגבי ליקויי למידה או הפרעת קשב וריכוז, ובמידת הצורך ניתנת המלצה להמשך אבחון מעמיק יותר בתחומים אלה.
תהליך האבחון אורך מספר פגישות: פגישת אינטייק עם ההורים (במידה ומדובר בילד או נער), בה מתקבל רקע התפתחותי, תפקודי ומשפחתי, שתיים או שלוש פגישות של העברת האבחון, וכן פגישת משוב בה נמסר דו"ח האבחון וכן הסבר מפורט אודות הממצאים שעלו באבחון וההמלצות הטיפוליות.
הסיבה המרכזית לפנייה לאבחון הינה לצורך קבלת אבחנה וכן בניית תכנית טיפולית מתאימה (המלצה על סוג טיפול, המלצות למערכת החינוכית). כמו כן מסגרות רווחה מפנות לאבחון לצורך התאמת מסגרת טיפולית. לעיתים ישנה גם פנייה לאבחון במהלך טיפול רגשי, כאשר יש צורך בהבנה מעמיקה יותר של המטופל לצורך התקדמות משמעותית יותר בטיפול.